<h1>בה"ג הלכ' דגים</h1>
<h2>דף נט.</h2>
(חולין נ"ט.) ובדגים כל שיש לו סנפיר וקשקשת, רבי יהודה אומר שני קשקשים וסנפיר אחד. ואילו הן קשקשין הקבועין בו וסנפירים הפורח בהן. תנן התם כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת. תנו רבנן (שם ס"ו:) אין לו עכשיו ועתיד לגדל אחר זמן כגון סולתנית עפיה מותר, שיש לו עכשיו ועתיד להשירן בשעה שהוא עולה מן המים כגון אקונס ואפונס כספתיוס ואכספטיס ואטוניס מותר. אמר אביי (ע"ז ל"ט.) חמרא דימא שרי תורא דימא אסיר, וסימניך טמא טהור וטהור טמא. אמר רב אשי שפר נונא שרי, קדש נונא אסיר, וסימניך קודש לה'. איכא דאמר קבר נונא אסיר, וסימניך קברי גוים. רבי עקיבא איקלע לגנזק אייתו לקמיה ההוא מינא דהוה דמי לצלובחא, חפוה בדיקולי חזא ביה צימחי ושרייה. אביי איקלע ליטמריה אייתו לקמיה ההוא מינא דהוה דמי לחופאשי, חאפיה במשיכלי חזא ביה צימחי ושרייה. רב אשי איקלע לההוא אתרא אייתו לקמיה ההוא מינא דהוה דמי לשפר נונא, נקטיה בהדי יומא חזא ביה צימחי ושרייה. רבה בר רב הונא איקלע לאקרא דאגמא קריבו ליה צחנתא בליליא, שמעיה לההוא גברא דקא קרי לחבריה באטי, אמר מאי דקמא, לא אכל, למחר חזא ביה דבר טמא קרי על נפשיה (משלי י"ב, כ"א) לא יאנה לצדיק כל און.
<h2>דף סז:</h2>
והילכתא קוקאני דכוארי אסירי, מאי טעמא, מינם ניים כוארא ועיילי באוסיה.
ואילו שרצים דגבלין מן אוכלא או מן משקה הנהו לאו כשרצים דמו אלא כאוכל ומשקה דמו כגון בישרא וכוארי דאיתלעו שריאן. ואמר ליה רבינא לאימיה אבלע לי ואנא איכול. דרמן אסיר, דתניא (ויקרא י"א, י"א) ואת נבלתם תשקצו לרבות דרמן שבבהמה. וכי קאמרינן שרצים דגבלים מן אוכלא ומן משקה לאו כשרצים דמו וכאוכל ומשקה דמו, הני מילי היכא דלא פירש מן משקה ומן אוכלא אבל פירש השרץ השורץ על הארץ קרינא ביה ואיתסר ביה, דכתיב כל לרבות. ומנלן דבמקום רביתיה שרי דתניא (ס"ו:) מנין לרבות שיחין ששוחה ושותה ואינו נמנע, ת"ל (ויקרא י"א, ט') תאכלו מכל אשר במים. אמר רב הונא (ס"ז.) לא לישפי איניש שיכרא בצבאתא בליליא, דילמא פריש מודנא לצבאתא והדר נפיל לכסא ולא חזי ליה ושתי ליה וקעבר משום שרץ השורץ על הארץ, אי הכי כי לא שפי נמי ניחוש דילמא פירש לדפנא דחביתא והדר נפיל לחביתא והוה ליה שרץ השורץ על הארץ, דחבית היינו רבותיה צבתא לאו היינו ריביתיה. א"ל רב חסדא לרב הונא תניא דמסייע לך (ויקרא י"א, כ"ט) וכל השרץ השורץ על הארץ לרבות יבחושין שסיננן פרוחי. תניא על הארץ לרבות חזיזין שבעדשים ואת היתושין שבכלוסין ואת התולעים שבתמרים ושבגרוגרות. אמר שמואל קישות שהתליעה באביה אסורה משום שרץ השורץ על הארץ. אמר רב פפא (נ"ח.) הני תמרי דכדא לבתר תריסר ירחי שתא שריין, אבל בגו תריסר חיישינן דילמא מדיקלא אתלען ואסירן, אלמא סבירא ליה דשמואל.
